ניסיון ההפיכה הכושל בשבוע שעבר בגבעת הקפיטול בוושינגטון היה פועל יוצא ישיר של מלאכת הסתה ושטיפת מוח שיטתית שניהל ביד רמה הנשיא היוצא ברשתות החברתיות במשך ארבע השנים האחרונות. זוהי שטיפת מוח שמקדשת קונספירציות אפלות ובזה לאמת ולעובדות אמפיריות מוכחות. היא פונה אל הרגש ומטפחת את הזעם ואת יצר הנקמה של קבוצה גדולה מאוד בארצות הברית אשר חשה גם כך בשולי החברה.
והם לא היו יכולים לעשות זאת ללא הרשתות החברתיות, שהעבירו את המסרים הרצויים והפיצו אותם במהירות האור בקרב מאות אלפים ומיליונים, ללא כל הפרעה. האמת איננה מעניינת אותם. האמת, לשיטתם, אינה אלא דעה אחת של מישהו אחד, שאין לו כל עדיפות על פניהם ועל פני האמת "שלהם". גם "אמת אלטרנטיבית" יכולה להיות אמת, וחובה לשיטתם על החברה הדמוקרטית להגן על זכותם להשמיעה, בדיוק כפי שהיא נאבקת להשמעתה של כל "אמת" אחרת. קל אפוא להבין מדוע לדידם רדיפתם שלהם היא ניסיון לסתימת פיות ולכן היא בלתי דמוקרטית.
דמוקרטיות זקוקות לדיונים פתוחים ולשיח חופשי כדי להתקיים. הרבה מאוד השתנה בעולם מאז התפתח באמצע המאה ה-18 בבתי הקפה של פריז “המרחב הציבורי” – זירה פתוחה לחילופי דעות על ענייני היום ועל פוליטיקה.
דמוקרטיות הן משטרים שבריריים מכיוון שהן יכולות להתקיים רק היכן שיש טיפוח מתמיד ועיקש של שיח פומבי וחופשי וחילופי דעות. השיח הפתוח, המחלוקות והפערים האידיאולוגיים הם שמייצרים את המחנות שמהם מתפתחות מפלגות ונוצרות אלטרנטיבות. אין דמוקרטיה בלי קיומן של אלטרנטיבות.
אלא שמאז הצטמצם המרחב הציבורי, השיח הפוליטי עבר מבתי הקפה וכיכרות הערים לעיתונים המודפסים ואחר כך לתקשורת המשודרת, ועם התפתחות האינטרנט – גם לשם הוא הגיע. השינוי הדרמטי והמשפיע ביותר על גורלן של המפלגות עצמן חל עם פריחתן של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק.
לא סתם השתלטו הרשתות החברתיות על חיינו. מה שהחל כפלטפורמה נחמדה לאיתור חברים מהעבר הפך במהרה למפלצת עצומת מימדים שבה חברים מאות מיליוני בני אדם מכל רחבי העולם אשר משתפים זה את זה במידע, בדעות, במחשבות, בתוכניות, בכוונות ובמעשים. אט אט צמח לו המושג המוזר "חוכמת ההמון" – מושג שחכמי העבר כמו אריסטו, קונפוציוס או ניטשה היו מבטלים בבוז.
ככל שחוכמת ההמון גברה, כך הלכה ונחלשה דעתם של המלומדים והמומחים. זה לא שהם נעלמו לחלוטין. גם הם נמצאים שם, ברשת החברתית, אבל את הכבוד המקצועי שניתן להם בעבר, זה שהם עבדו עליו במשך שנים של למידה ומחקר ופרסום, ואת האוטוריטה – הם איבדו לחלוטין. הם בסך הכל עוד "דעה", עוד קול המהדהד בתיבת התהודה האין סופית של הרשתות החברתיות.
וכשכל הקולות מהדהדים יחדיו, ללא הרף וללא סינון, אין מקום לשיח ציבורי של ממש. אי אפשר לדבר, להביע דעות מהותיות ולהחליף מחשבות ותובנות כאשר כל קול נאבק על קיומו ועל זמן האוויר שלו בתוך צרמוניה קולנית בלתי נשלטת. לשכנע בוודאי שאי אפשר. אבל אפשר גם אפשר לייצר הסחות דעת ותעמולה ואמיתות אלטרנטיביות.
גם בחיפה הלכו והשתלטו הרשתות החברתיות על השיח הציבורי. גם כאן הדבר נעשה בשיטתיות, בכוונת מכוון ותוך שתילה מודעת של אמיתות אלטרנטיביות ותעמולה שמטרתן היא אחת – הפיכתה של ראש העיר לקדושה.
הדבר נעשה בשתי חזיתות שפועלות במקביל, שתיהן ברשתות החברתיות: האחת היא הטלת רפש באמצעי התקשורת "הממסדיים", ובהם גם אתר זה, עד כדי זריעת ספק בקרב התושבים לא רק בדבר נכונות המידע שהם מפרסמים אלא בעיקר בכנותם.
השנייה היא יצירת מציאות אלטרנטיבית, בשליטה עירונית מלאה, שבאה לידי ביטוי בפרסום פוסטים וציוצים מפיהם של ראש העיר ומקורביה, בהפקת משדרי חדשות עירוניים שכל כולם שירי הלל למציאות האלטרנטיבית המשודרת בהם, ובטיפוח צבא תומכים שתפקידם הוא להזין את השיח ברשתות החברתיות באמצעות פרגון לראש העיר והכפשת המתנגדים לה.
אמריקה היא מדינה גדולה ורחבת ידיים. קל להפיץ בה מסרים שקריים ואמיתות אלטרנטיביות ולזרוע הרס בדמוקרטיה ובמוסדותיה. תמיד יימצאו בה המיליונים שיקנו את הסחורה. חיפה היא עיר קטנה. הסדקים, הבורות בכבישים, ההזנחה ברחובות, הפשיעה המשתוללת והחזירים נראים לכל. בז”ן לא זזה מילימטר, גם לא מסילת הרכבת ולא חוות המכלים. שום משדר תעמולה, שום יוזר פיקטיבי ושום אמת אלטרנטיבית לא יסתירו את הכשלים ולא יכסו על המחדלים. "האמת" תמיד פורצת החוצה במלוא כיעורה.
פורסם ב"כלבו", 16.01.21
"האמת" במלוא כיעורה