את המתח הרב שבו שרויים ראש העיר עינת קליש רותם וסגנה נחשון צוק בימים האחרונים ניתן לחוש היטב. מאז שהשניים נכנסו לתפקידם איני זוכר הצפה חזקה ושוצפת כל כך של ציוצים, פוסטים, ריאיונות ובקשות ממועצת העיר בשום נושא שעל סדר היום העירוני כפי שראינו בשבוע-שבועיים האחרונים בסוגיית מפרץ חיפה והמפעלים הפטרוכימיים.
שצף שכזה של עדכונים, תהיות, תלונות, ריאיונות והצעות מעיד כ־1,000 עדים על כך שאנו ניצבים לפתחה של הכרעה גורלית שתקבע לא רק את עתידו של מפרץ חיפה אלא את זה של המטרופולין כולו, ועל כך שראש העיר וסגנה מבינים היטב כי גם גורלם שלהם כנבחרי ציבור וכקובעי המדיניות נמצא הוא לקראת הכרעה.
השבוע התבשרנו כי בקרב חברי ועדת המנכ”לים לקביעת עתידו של מפרץ חיפה שסיירו השבוע בעיר, הדעות חלוקות לגבי המועד לפינוי מתחם בז”ן שעליו יש להמליץ לראש הממשלה. הדעה הרווחת לעת עתה בין חברי הוועדה, כך דווח, היא הנטייה לא להמליץ על שנת 2025 כשנת הפינוי ולבחור במועד מאוחר יותר. בכל מקרה, מי שיכריע בעניין הוא בנימין נתניהו, שאליו יגיעו המלצות הוועדה ועמדות כל הצדדים.
זהו המאני טיים: אם תכריע הממשלה על סגירת בז”ן, גם אם בעיכוב של ארבע-חמש שנים, את הדי קריאות הניצחון שיעלו מחסן שוקרי וממשרדי התנועות הסביבתיות ישמעו בעוצמה רבה גם בתל אביב וגם בקרית הממשלה בירושלים. גם במפרץ עצמו הן יישמעו בחוזקה, ושורה ארוכה של עורכי דין ולוביסטים יחלו במסע רגלי ירושלימה כדי להמתיק את הגלולה ולמנוע, או לפחות לעכב ככל האפשר, את ביצוע המהלכים.
אבל, כאמור, עוד רחוקה הדרך. אם לשפוט לפי ריאיונותיה וציוציה האחרונים של קליש רותם, אל הבעיות המוכרות והמאתגרות גם כך של מפרץ חיפה נוספו בשבועות האחרונים כמה בעיות חדשות – חמורות ומאתגרות לא פחות. לדבריה, לאחר שנים רבות שבהן ניצבה לה ריקה ונטושה בלב שטח נמל חיפה, עולה כעת תוכנית חדשה של חברת נמלי ישראל (חנ”י) לחדש ואף להרחיב את חוות המכלים הקטנה המכונה 20 אייקרס, אשר נמצאת בלב הנמל ובמרחק של כ־400 מטר מהאזור שאמור להיפתח לציבור ומוכר בשם חזית הים העירונית.
אם תשאלו את הפעילים הירוקים, אין כל חדש בתוכנית הזאת והיא עלתה לתוכניות כבר לפני חודשים רבים. כך או כך, אם תשוקם ותחודש פעילותה של החווה, היא עלולה לקבור סופית את פתיחת חזית הים, שכן מי ירצה לצאת למסע קניות או לשבת בבית קפה בידיעה שמעבר לפינה מצויים מצבורי שמנים ודלקים רעילים ונפיצים שעלולים חלילה להתלקח בכל רגע? ואיזה יזם ירצה לפתוח עסק במקום כזה?
החשש הוא מובן ומוצדק, וכך גם הכעס על חנ”י ועל פעולותיה החד צדדיות. אבל הפתרון לתסבוכת ולעתיד המעורפל אינו נמצא בטוויטר ולא בפייסבוק אלא בשטח. אם היריבים שלך משחקים מלוכלך, שחק גם אתה מלוכלך והקדם תרופה למכה.
נמל חיפה ניצב בפני הליך הפרטה ומקדם אותה בכל הכוח. הנהלת הנמל ששה לקדם גם את תוכנית חזית הים אבל מתקשה לעשות זאת. היא מוצאת עירייה שמרבה להתלונן אך ממעטת לבצע. במקום לבכות על ההתעלמות של המדינה מהעיר ומצרכיה, הגיע הזמן לנקוט פעולה חד צדדית ברורה – לממש את ההסכם שעיריית חיפה ונמל חיפה כבר הגיעו אליו עוד בתקופת כהונתו של יונה יהב, להקים כבר בשבוע הבא את מינהלת חזית הים, ולצאת לדרך.
המינהלת המשותפת לנמל ולעירייה הייתה אמורה לקדם את תוכנית חזית הים, להסיר חסמים ביורוקרטיים שונים ולהביא לגיבוש תוכנית אדריכלית מעודכנת ומוסכמת, אשר תעבור במהרה את כל שלבי האישור התכנוני והוועדות. ההסכמה על הקמת המינהלת כאמור כבר התקבלה, אך הבחירות והחלפת הנהגת העיר עיכבו את מימושה. מאז שקליש רותם נכנסה לתפקידה היא התעלמה מההסכם וממשמעותו ואף סירבה להיפגש עם הנהלת הנמל כדי לדון בפרטים.
שנתיים חלפו, ובמקום שחזית הים כבר תיפתח, גם אם באופן חלקי בלבד, דבר לא נעשה. אנו נמצאים בדיוק באותה הנקודה שבה היינו ערב בחירות 2018 ובמגמה של הליכה לאחור. הקמת המינהלת ותחילת העבודות יציבו עובדה מוגמרת בשטח ויקשו עד מאוד את מימוש התוכנית לחידוש פעילותה של חוות המכלים. אלא שלשם כך נדרש אומץ, ואומץ, כידוע, קשה למצוא בעיריית חיפה.
פורסם בכלבו, 5.12.20.
יפה שנזכרתם