הצהרתה בתחילת החודש של שרת התחבורה החדשה מירי רגב על תמיכתה במאבקם של ראשי הרשויות בעמק יזרעאל למען הקמת נמל התעופה המשלים בנבטים ולא במגידו עשויה להיות הרת גורל לעתידו של צפון הארץ כולו ולעתידה של חיפה בפרט.

כבר שנים רבות ממתינה רשות שדות התעופה להחלטת הממשלה הגורלית היכן יוקם נמל התעופה המשלים לנתב"ג, אשר ינקז אליו טיסות יוצאות ונכנסות כשנתב"ג יגיע לסף הקיבולת האפשרית. אחרי שנבדקו ונבחנו היטב כל האפשרויות התיאורטיות הקיימות בישראל למיקום הנמל, לרבות שדה התעופה בחיפה, הגיעה המדינה למסקנה כי שני אתרים בלבד אפשריים – רמת דוד בצפון ונבטים בדרום.

ככלל, משרד הבטחון תומך ברמת דוד כמקום הנמל ולו מן הסיבה שהאתר המיועד בנבטים קרוב מדיי לבסיס חיל האוויר ופעילות ערה של מטוסים אזרחיים בכל שעות היום והלילה עלולה לפגוע ביכולת האימונים של החיל. גם במרבית הנקודות האחרות שנבחנו נמצאה רמת דוד ביתרון מובהק על פני המתחרה מדרום: מבחינת יעילות השדה, תרומתו הכלכלית לאזור, תשתיות תחבורה, קרבה לריכוזי אוכלוסין וכד'.

למעשה, רק בשתי נקודות מרכזיות נמצאה נבטים מוצלחת יותר: האחת – הסביבתית. מיקומו של נמל התעופה בקרבה רבה יחסית לישובי העמק עלולה להפוך את חיי התושבים לסיוט מתמשך בשל רעש מחריש אוזניים של המראות ובעיקר נחיתות לאורך כל שעות היממה. וזוהי גם למעשה הנקודה המרכזית השנייה: התנגדות התושבים בעמק. כי בעוד תושבי העמק חוששים להרס מוחלט של שלוות חייהם בעמק הפסטורלי בשל שאון המטוסים, תושבי הדרום אינם מוטרדים מבעיה זו כלל. בלב הנגב, הרחק מכל ישוב, איש לא ירגיש ברחש המנועים והם יוכלו להמריא ולנחות ללא כל חשש.

כדי לצמצם את ההתנגדות על רקע זה קבעה המדינה תנאי: אם יוקם הנמל בנגב, הוא יעבוד לכל אורך שעות היממה ללא מגבלת שעות. אך אם ייבחר השדה ברמת דוד, לא תתקיים בו כלל פעילות לילית כדי שלא להפריע למנוחת התושבים. הנמל ברמת דוד יפעל אך ורק מזריחה ועד חצות, פחות או יותר.

את תושבי העמק התנאי הזה אינו מרגיע כלל וכלל. גם בפעילות הנמל בשעות היום הם אינם מעוניינים. תיירות נכנסת? מנוף כלכלי? מקומות עבודה לצעירים? פיתוח תשתיות תחבורה כמו רכבת מהירה? כל זה אינו מעניין אותם. יש רעש מעל לראש כל היום? לא רוצים!

אם עד לפני כשבועיים נטתה הכף בבירור לטובת רמת דוד למרות התנגדות ראשי הרשויות והתושבים, הרי שהצהרתה של השרה רגב באה להם בזמן וכעת משוכנעים ראשי המאבק בעמק כי הנה קרב היום שבו יוכרז נבטים כאתר הקמת נמל התעופה המשלים.

יש לא מעט יתרונות גם לנבטים, חייבים להודות, ובראשם העובדה כי לא תהיה כל מגבלה בזמני הטיסות ובסוגי המטוסים וכי אין כל פגיעה סביבתית. אך אותנו, תושבי הצפון, שינוי המגמה אמור להטריד.

הצפון משווע לתיירות ומשווע לצמיחה כלכלית. נמל תעופה בינ"ל גדול מספק את שני המשאבים הכה נדירים הללו. זו בדיוק הסיבה מדוע תושבי הנגב מעוניינים כל-כך בנמל התעופה אצלם.

וישנה גם הנקודה החיפאית. בהסכם שחתמה מול שר התחבורה הקודם סמוטריץ', השיגה ראש העיר קליש-רותם התקדמות מסוימת במאבקה למען הארכת שדה התעופה בחיפה והפיכתו לנמל בינ"ל בגודל בינוני. הסעיף ציין כי אם לא יקום נמל התעופה המשלים ברמת דוד אלא בנגב, או-אז יוארך השדה בחיפה בכמה מאות מטרים ויתאפשרו בו המראות ונחיתות של מטוסים גדולים יותר שטסים ליעדים מרוחקים יותר ולמעשה כמעט לכל רחבי אירופה.

זה בדיוק מה שרצתה קליש רותם להשיג מלכתחילה ובדיוק העמדה שבה תומכים ראשי הרשויות בעמק. לא נמל תעופה משלים בסדר גודל גדול, כזה שהווה חלופה לנתב"ג, אלא נמל תעופה אזורי, צנוע הרבה יותר, שישמש בעיקר להבאת קבוצות תיירים מאירופה ואסיה הקרובה וליציאת ישראלים תושבי הצפון לנופש באירופה.

הבעיה היא שתיירים מהמזרח הרחוק, מהאמריקות ומאפריקה – המהווים את עיקר התיירות הנכנסת לישראל – לא יוכלו לנחות בשדה בחיפה ואילו התיירים האירופים שנוחתים בארץ מתעניינים בעיקר בנופש באילת וים המלח ובטיולים בירושלים ותל אביב…

וכך ישמש השדה החיפאי בעיקר את הישראלים בטיסותיהם ליוון, בולגריה ואיטליה, והרבה פחות לתיירות נכנסת.

לא שזה רע, אבל את הכלכלה שלנו זה לא יקדם.

פורסם ב"כלבו", 29.08.20

שיעור בכלכלה