הקורונה הזאת היא עסק ביש. באמת. התייחסתי אליה כאל מלחמה שקטה, אבל לא כזו שנהרגים בה חיילים ונחרבות בה ערים, אלא כזו שבה כולנו חיילים המוצבים בחזית ומה שנחרב הוא מטה לחמנו.

ויש כאלה שעבורם זה הרבה יותר ממטאפורה.

כבר חמש שנים פעילה ברחוב הנמל בעיר התחתית חומוסיה קטנה וצנועה, חומוס הנמל אבו רמי שמה. בעל הבית, נאג'י (או בשמו המוכר – אבו רמי), הוא בוגר הטכניון ובמשך 30 שנה עבד בתיקון ותחזוקה של קופות רושמות של מסעדות ובתי עסק. עד שמאס בחיי הזוהר של חוטי החשמל והשבבים האלקטרוניים והחליט לשוב למקורות.

הוא פתח חומוסיה קטנה ונפלאה בלב רחוב הנמל ההומה לצד המסעדות הטרנדיות ביותר בחיפה, והחיים חייכו אליו.

חומוסיות מעולות יש בחיפה בשפע. רבות מהן מפורסמות מאוד ושמן יצא למרחוק. בצדק. חיפה היא אימפרייה של חומוס.

אבל החומוס של אבו רמי מיוחד. הוא רך מאוד, אוורירי וקליל ומגיע עם שלל תוספות נפלאות המעמיקות עוד יותר את טעמו המיוחד של המתבל. זהו חומוס נימוח, שעושה בדיוק מה שחומוס טוב צריך לעשות: הוא יורד בקלילות במורד הגרון אל הבטן בלי לנפח אותה ובלי להכביד. כדי לשמור על טריותו, אבו רמי מרסק גרגרים כל שעתיים כך שלעולם אינך מקבל חומוס שישב בקערה זמן רב מדי והחל להחמיץ. לצד המנה העיקרית מניח אבו רמי בשולחן מבחר סלטים ביתיים טריים ומענגים וקערת צ'יפס שכמותו עוד טרם טעמתי – לא רק צ'יפס אמיתי, מתפוח אדמה טרי שטוגן, אלא צ'יפס מתובל היטב בתבלינים ובהר של שום, שמעניק לו חריפות משובחת לצד רכות ענוגה.

אבל עכשיו הכל השתנה. הסגר באביב היה רע מאוד לעסקים, במיוחד לעסקי המזון. התושבים הסתגרו בבתים, הרחובות התרוקנו והמסעדות ובתי הקפה נסגרו לקבלת קהל. חומוס הוא לא מוצר למשלוחים. זה לא פיצה. הוא ניסה גם את זה בהתחלה ואפילו היו פה ושם הזמנות, אבל חייבים מסה קריטית של הזמנות כדי להחזיק שליח. אחרת זה פשוט לא משתלם.

אז הוא סגר, כמו כולם, וקיווה לטוב.

אבל הקיץ החל כמו שהאביב נגמר – יובש מוחלט ורחובות ריקים.

העיר התחתית המחודשת, הפנינה המרהיבה של חיפה, מתקשה מאוד להתאושש מהמכה האנושה שחטפה בגל הראשון.

גם לנאג'י, אבו רמי, קשה. המסעדה ריקה רוב שעות היום. פה ושם כמה לקוחות נאמנים תופסים שולחן ומזמינים מנה. יותר משהם מהווים לו מקור פרנסה, הם מעניקים לו קצת זמן איכות ושיחות על פוליטיקה וחיים.

ביקרנו אצלו השבוע. הוא פינק אותנו בשתי מנות חומוס, מנת צ'יפס, כדורי פלאפל ירוקים ורכים-רכים ושלל סלטים. היה נפלא וקצת עצוב. נפלא, כי נאג'י הוא חומוסייר בחסד ויודע להגיש מנות משובחות. עצוב, כי לא נעים לראות מסעדה ריקה.

אז עשו טובה – קודם כל לעצמכם אבל גם לנאג'י ולעסקים הקטנים בעיר התחתית ובכלל, ובואו אל חומוס הנמל של אבו רמי. לא רק שתיהנו מארוחת צהריים נפלאה וזולה, גם תעזרו לאבו רמי להמשיך לחיות את החלום.