דורון שפר

האלפים שפקדו במהלך הקיץ את מופעי "טברנה בתלפיות", פיזזו וקיפצו לצלילי הופעות האמנים ונהנו ממנות משובחות משלל דוכני רחוב שנפתחו לשם כך בשעות שהן הרבה מעבר לשעות הפתיחה הרגילות, הוכיחו לכל הספקנים: שוק תלפיות מתעורר לחיים חדשים.

אחרי עשרות שנים שבהן נזנח השוק הוותיק שבלב הדר הכרמל לטובת הסופרמרקטים השכונתיים ורשתות המזון הגדולות, מבחינים עתה בניצנים ראשונים של שינוי המבשרים על תחילתה של מגמה. זהו חלק ממגמה חדשה יחסית ההולכת ומתפשטת בערי העולם: מתחמי שוק ישנים, שהזנחה מתמשכת הותירה אותם מתקלפים ומתפוררים, "מתגלים" מחדש. בעזרת הרשות המקומית המעודדת זאת, המתחמים עוברים מתיחת פנים מסיבית, המלווה בשיקום ושיפוץ מבנים ישנים ואיכלוסם מחדש, פתיחת עסקים חדשים ומגוונים, פתיחת מסעדות, בתי קפה ופאבים וכן הפקה של אירועי תרבות ופנאי בשעות היום והערב. המטרה היא ברורה: החייאתו של מתחם השוק באמצעות הפיכתו למרכז של עירוב שימושים המשלב מגורי משפחות חדשות וותיקות, קולינריה איכותית עילית ועממית, שופינג ותרבות. כך מייצרים התחדשות עירונית היכן שהזמן קפא מלכת.

שוק מחנה יהודה כמודל

זה מתחיל בדיור. במתחם השוק כ-1,250 דירות, שבהן מתגוררים בסך הכל כ-1,600 תושבים. דלילות האוכלוסין הזאת בשכונה הוותיקה מלמדת כי רבות מהדירות במתחם ניצבות נטושות. כמה מהן כבר עשרות שנים ללא דייר לרפואה, חלקן סובלות מהזנחה קשה ותשתיות רעועות. בשנים האחרונות עיריית חיפה משקיעה משאבים ומאמצים רבים בשיקומם של מבנים אלה, בשיפוצם ובאיכלוסם מחדש באוכלוסייה צעירה, בזוגות ובמשפחות. "שוק תלפיות היה במשך שנים אחד האזורים המוזנחים בחיפה וחבל. זהו אזור יפיפה, אחד היפים בארץ. יש בו בתי אבן עתיקים עם חלונות ענקיים הפונים לים. החלטנו בעירייה שמתחם השוק חייב להיות פרוייקט עירוני שצריך לקדם", מספר יעקב ברודר, מנהל קהילת הדר מטעם עיריית חיפה.

כדי לעשות זאת, נשכרו היועצים האסטרטגיים תמי גבריאלי וגדעון סגל ממשרד גבריאלי סגל, מהמובילים בישראל בתכנון עירוני ונלמד היטב המודל המשגשג של שוק מחנה יהודה, שכבר מזמן הפך למודל האולטימטיבי להתחדשות עירונית מעולה. בשנתיים האחרונות מקיימים צוות היועצים ואנשי קהילת הדר תכנון אסטרטגי מלא למתחם השוק, הכולל היבטים של שימושים שונים במבנים, נדל"ן, תחבורה וחנייה, תושבים, גני ילדים ומוסדות לימוד, שטחים ציבוריים ועוד.

הדוגמה המובהקת וככל הנראה גם המוכרת ביותר לשינוי המתחולל בשוק הוא בניין שוק תלפיות הישן והמקורה, הניצב במורד רחוב סירקין. את המבנה תכנן האדריכל משה גרסטל והוא נחשב עד היום לאחד ממבני הבאוהאוס החשובים והמרשימים בעולם. אחרי עשרות שנים שבהן ניצב הבניין נטוש כמעט לחלוטין למעט קומתו התחתונה שנותרה פעילה כל השנים כשוק מקורה, החלה בחודשים האחרונים עיריית חיפה במלאכת נקיונו ושיקומו. טונות רבות של פסולת ולשלשת יונים סולקו מן המבנה, כל המחיצות והקירות הפנימיים שהיו בו פורקו וכעת העירייה מתכננת את שימושיו העתידיים. מובן כי הם יהיו ציבוריים וכי הבניין המשוקם ישמש גם למסחר וגם לשירותים ולשימושים קהילתיים. על גג המבנה מתוכננת לפעול מסעדה אשר ממנה ישתקף יופיו הקסום של מפרץ חיפה.

לא פחות מארבעים מיליון שקלים משקיעה עיריית חיפה בשיקום המבנה וזוהי רק ההתחלה. במתחם השוק וברחובות הסמוכים קיימים עשרות מבנים הנמצאים בתכניות שיקום, שיפוץ ואיכלוס מחדש כשהמטרה ברורה: הפיכת שוק תלפיות לשכונת מגורים צעירה ותוססת. "אנחנו מבקשים להכפיל את כמות הדיירים במתחם ולהביא לכאן, לצד האוכלוסייה הקיימת, גם משפחות של צעירים. לכבודם אנו גם פותחים גני ילדים. כבר כעת מתפתחת כאן קבוצה נפלאה של תושבים צעירים שגילו את השוק ואת יופיו וייחודו ומטפחים קהילתיות וחיי שותפות", ברודר מוסיף.

"אין הבדלים בין אנשים. כולם אותו הדבר"

אחת התושבות החדשות בשוק שאליה מתייחס ברודר היא אשכר גולדברג, אדריכלית בוגרת הטכניון, בת 28. היא מתגוררת עם בן זוגה ובתם הקטנה בדירה שכורה ברחוב סוקולוב, אליה עברה המשפחה אך לפני כחודשיים לאחר שהתגוררה בשלוש השנים האחרונות בדירה ברחוב עמק הזיתים, גם כן בהדר. "אני אוהבת את הצבעוניות של השוק, את המגוון האנושי. כיף מאוד שאפשר לרדת בשישי בצהריים מהבית ולקנות הכל. אני לא מכירה עוד מקומות עם מגוון אוכלוסייה כה גדול. אין כאן הבדלים בין האנשים – אלה שבשולי החברה ואלה שלמעלה – כולם אותו הדבר", היא אומרת. "אני חושבת שנוצרים כאן מפגשים מאוד מיוחדים שלא קורים בשום מקום אחר. חיי שיתוף של יהודים, ערבים, עולים מרוסיה וגם עובדים זרים. אני אוהבת את זה וגם הבת שלי נהנית ממפגשים מאוד מיוחדים. זה קורה כאן דווקא מפני שאין כאן כמעט גנים או מבנים ציבוריים ולכן המרחבים המשותפים הופכים להיות אקטיביים. למשל, כמה בניינים לידי השכנים פשוט הוציאו ספות וכל ערב יושבים על אבטיח שקנו בשוק ומציעים גם לשכנים. או שכן אחד שמחליף מנורה או שוטף מדרגות. לא צריך הרבה. לפעמים מספיקה יוזמה קטנה של שכן אחד כדי לייצר אדוות ולסחוף בניין שלם. היתר כבר יצטרפו", מוסיפה אשכר.

תושבת אחרת של השוק אשר מבחינה בשינוי המתחולל לנגד עיניה היא שורוק אבו באקר, סטודנטית למדעי המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה בת 24, פעילה בכפר הסטודנטים בהדר.
שורוק היא ילידת השוק ומתגוררת כל חייה בדירת המשפחה ברחוב יחיאל. המעורבות ההולכת וגוברת של העירייה בנעשה במתחם וכניסתם אל השוק של צעירים רבים, בהם פעילים בכפר הסטודנטים, נותנות את אותותיהן, היא אומרת. "אין ספק שהאזור נעשה יותר טרנדי, יותר צעיר. אני גרה מעל לחניון השוק ומרגישה קרובה מאוד לשוק. כששמעתי שהעירייה נכנסת לשוק ומתחילה לשפץ מבנים ולעשות אירועי תרבות ומסיבות בשוק – זה ממש ריגש אותי. פתאום יש מאות מכוניות חונות בשוק בערב. זה מעניק משמעות רבה יותר למקום".

"אני מאוד שמחה על מה שקורה. 24 שנים אני גרה בשוק ואף פעם לא ראיתי שדברים טובים קורים בו אלא רק דברים קשים. אם מישהו התערב זה רק להרוס. הרס היה כאן מספיק. ועכשיו אני רואה את השינויים שקורים, את האופן שבו מתייחסים לשוק. זה מרגש אותי. בעוד חמש שנים יקנאו בנו על שאנחנו גרים בשוק. זה מה שיקרה. זו שכונת העתיד של חיפה", היא אומרת.

איילת ביתן שלונסקי, אמנית, אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק בת"א, הגיעה לשוק תלפיות לפני כשש שנים במטרה למצוא בו נכס להשקעה, אחרי שבעיר עכו לא איתרה אחד כזה. תחילה איתרה נכסים להשקעה, עד שלאחרונה רכשה לעצמה דירה בבית אבן ישן הצופה אל הים ואותה הפכה למשכנה הפרטי. "המחירים כאן ובעכו היו זולים משמעותית מאשר במרכז הארץ ואני, בניגוד לרבים אחרים, מחפשת דווקא את אותם מקומות זולים שאליהם אנשים בדרך כלל לא הולכים מתוך פחד וחששות. אני מחפשת בהם את הפוטנציאל", מסבירה ביתן-שלונסקי את משיכתה לשוק תלפיות. "הגעתי לשוק תלפיות וראיתי את הנכסים המטורפים ואת בתי האבן הנטושים. הם נראו לי כארמונות ולא כבתים. הם היו מאוד מוזנחים ואנשים לרוב חוששים ממקומות מוזנחים ומתקשים לראות את האוצר שמתחבא מתחת להזנחה. אבל אני רואה את השכונה הזאת כאופטימלית לפיתוח כי התשתית שלה מצוינת. יש כאן אדריכלות ברמה מאוד גבוהה, כזו שלא רואים בכל מקום. הבתים כאן הם ארמונות ממש וגם השאר הם בתים מאוד יפים", היא מוסיפה.

ביתן-שלונסקי, המתמחה כאמור בשיקום ושימור מתחמים עתיקים, סבורה כי אף שסימני ההזנחה מרובת השנים עדיין ניכרים פה ושם בבתי השכונה ובעיקר בחצרות, רב הפוטנציאל הבלתי ממומש ולמעשה, לדבריה, לא קשה במיוחד לממשו מפני שהתשתית קיימת. "זו שכונה קלה לשיקום. לא נדרשים שינויים כה רבים כדי להעלותה חזרה ולהחזירה לדרך המלך", היא אומרת.

אף שהיא כבר דיירת ותיקה במקום, עושר הצבעים, הריחות, הטעמים והקולות ובעיקר האחווה האנושית של השוק מוסיפים להדהים ולשמח אותה בכל פעם מחדש. "זה מהמם! מעבר לפירות והירקות הטריים שיש לי תמיד בבית, יש פה אנשים מקסימים. ה'גוורדיה' הוותיקה של השוק, רוכלים שהצליחו יפה בעסקיהם, נמצאים בשוק וחיים חיי קהילה וחברה משלהם, והם עוצרים ומתכנסים יחדיו ומתפללים יחדיו ליד אחת החנויות וחיים יחדיו. הם אנשים חמים ומקסימים שלא יתנו לך ליפול ויעזרו לך ולעסקים החדשים כמה שרק אפשר. הכל פה חם ומחבק ומהנה וזו חברה מקסימה שאני ממש אוהבת", היא אומרת.

"יש חיפאים ותיקים רבים שלא היו כאן מעולם"

"אנחנו רואים התעוררות נפלאה של יזמים מחיפה ומחוצה לה, שמגלים את המבנים העתיקים בשוק ומתעניינים בהם להשקעה. הם רוכשים נכסים ישנים, משפצים אותם, ומשכירים אותם או עוברים להתגורר בהם בעצמם", אומר ברודר ומציג שורת מבנים שנכנסו לרשימת "פינוי-בינוי" או חיזוק והוספה במסגרת הליך שימור. "גם הסטודנטים והצעירים של כפר הסטודנטים ו'נהדר בהדר' מתחילים להכנס לשוק ולפעול בו. נפתחים עסקים חדשים, בעיקר עסקי מזון, וכן מסעדות, גלריה חדשה לאמנות ועוד. אנשי עסקים מאמינים במה שקורה כאן ואנחנו בכיוון הנכון", הוא מוסיף.

גם הרוכלים מקבלים את ההתרחשויות החדשות בשמחה. הם מקבלים לקוחות חדשים שמגלים מחדש את השוק, חלקם בפעם הראשונה. "יש חיפאים ותיקים רבים שלא היו כאן מעולם ולא ידעו כלל שיש בכלל שוק. לא יודעים שיש כאן מאפייה איכותית ושיש כאן מסעדות מעולות ושיש כאן סחורה נהדרת. הם באים, רואים וקונים ואז שבים לפה", מוסיף ברודר.

עם זאת, במתחם השוק עדיין מחסור חמור במקומות חנייה ובהגברת הביטחון האישי. "אין מספיק חניות בשוק. בטח שלא לשימושים העתידיים שאנחנו מתכננים ואנחנו פועלים גם במישור הזה. מגרש חניה בן שלוש קומות מתוכנן במורד השוק והוא יקל על המצוקה. במגרש אחר יהיו גם גני ילדים ובניין מגורים למשפחות. בנושא בטחון, שהוא ללא ספק אחד החשובים ביותר לכל תושב ותושבת, אנו פועלים כך שהאזור יהיה הבטוח ביותר לתושבים ולמבקרים. אנו משקיעים בהגברת הנוכחות המשטרתית והצבת מצלמות אבטחה רבות במתחם. אבל מה שיגביר את הביטחון יותר מכל הוא פעילות סביב השעון. ככל שיהיו בשוק יותר אנשים נורמטיביים וככל שיהיו בו יותר אירועים, מסעדות ומוסיקה גם בשעות הערב – כך ילך החושך ויסתלק", הוא מסכם.