כתבה מגזינית: נולד להיות סוכן

בגיל 5, בבואנוס איירס, נפגע בעינו מחפץ שהשליך עליו אחיו | בגיל 26 נבחר ליו"ר סניף לוד ולחבר מועצת לשכת סוכני הביטוח | בגיל 34 נבחר לנשיא הלשכה הצעיר בהיסטוריה ובגיל 39 התמנה למנכ"ל מפלגת העבודה | מאז הוא מקים ולימים גם מוכר חברות שהקים | שאול פסטרנק, זוכה אות הוקרה של כנס אלמנטר, בראיון חגיגי

"סוכן ביטוח קטן מלוד". כך הציג את עצמו שאול פסטרנק בשנת 91', כשהחליט לצאת נגד המנגנון של לשכת סוכני הביטוח ולהתמודד לנשיאות. בן 34 בלבד היה אז, סוכן צעיר אך בעל ניסיון רב וותק של קרוב ל-20 שנים במקצוע וכבר בעל סוכנות גדולה וכ-6,000 לקוחות. במשך שמונה חודשים, ערב-ערב, במכוניתו הקטנה, נסע פסטרנק מעיר לעיר, ממושב למושב ומבית לבית, נפגש עם לא פחות מ-800 סוכנים חברי לשכה בביתם או במשרדם כדי לשכנע אותם לתת לו את קולם.

"אמרתי להם שאני סוכן ביטוח אמתי, לא חרטתן ולא פוליטיקאי, וכל מה שאני מבקש הוא שדור ההמשך שלי ושלהם יוכל גם הוא להיות בתחום הביטוח ולהתפרנס בכבוד וכפי שזה מתנהל היום – זה לא יקרה", הוא אומר. "על זה רצתי ובזה רכשתי אמון. שלושת המתחרים שלי היו שולחים לכל הסוכנים פוסטר מהודר כזה עם דמותם ושמם ולי לא היה כסף לפוסטרים. אז שלחתי גלויות צנועות ועליהן חתימתי המודפסת בעט כחול שנראתה כמו חתימה בכתב יד, טכנולוגיה של לפני 25 שנה. הוספתי שם בכתב מעין התנצלות שאין לי כסף לשלוח תמונה גדולה, כי אני סוכן פשוט שעובד ביום ועובד בלילה"…

הגישה האישית והאינטימית הזאת, וככל הנראה גם הישירות והדוגריות הישראלית – עשו את שלהן. בבחירות שהתקיימו באותה השנה בגן אורנים (גני התערוכה של היום), גרף פסטרנק לא פחות מ-61% מקולות החברים ורשם פרק בהיסטוריה כנשיא לשכת סוכני הביטוח הצעיר ביותר אי פעם. השיא לא נשבר עד היום.

ממשרדו ברחוב ריבל בתל-אביב, בראיון חגיגי למגזין "אלמנטר" לרגל קבלת אות הוקרה מיוחד בכנס אלמנטר, נזכר שאול פסטרנק (61) בימי נשיאותו הרחוקים. "היו אז כ-2,700 חברים בלבד בלשכה, אבל מקצוע סוכן הביטוח היה פרוץ לכל עבר. קרוב ל-2000 סוכנים ללא רישיון וללא הסמכה מקצועית פעלו אז בענף והתחרו בסוכנים המורשים. אחת המשימות הראשונות שהתחייבתי לעשות הייתה להסדיר את הנושא הזה. זו הייתה אחת ההתחייבויות של רבין ז"ל בפגישה איתי לפני שנבחר לראשות הממשלה. באותם ימים לא היה ללשכה מוסד מוכר ללימוד מקצועות הביטוח, אז הקמנו את מכון הכשרת הסוכן ע"ש שלמה רחמני ז"ל, שנהפך אח"כ למכללה לביטוח ולפיננסים. מי שרצה אז להיות סוכן ביטוח הלך להשתלמות מקוצרת של כמה ימים של חברות הביטוח עצמן או של סוכנות ביטוח, ובסוף ההשתלמות הקצרה היה מתחיל למכור פוליסות של אותה החברה או  סוכנות. אחרים, שכן למדו וכן נבחנו בבחינות מקצועיות ורשמיות של המדינה, גם בעל-פה וגם בכתב, מצאו את עצמם מתחרים מול סוכנים לא מקצועיים ולא מורשים. רבין ז"ל התחייב לשנות זאת וכך אכן היה. פעלנו יחד עם הפיקוח על הביטוח. הפיקוח הוציא לכל הדירקטורים בחברות הביטוח הודעה ובה נאמר להם כי סוכן שעובד עם חברת הביטוח ואין לו רישיון מוסדר – לא יוכל לקבל עמלת תיווך, ואם הוא מקבל עמלה כזאת – האחריות תחול על הדירקטורים עצמם. בן רגע הורו הדירקטורים לכל המנהלים שלהם להפסיק לעבוד עם סוכנים ללא רישיון ולמעשה לא אישרו להם המשך עבודה ותשלום עמלות. כך הוצאו מהענף בכפייה כ-1,780 סוכנים ללא רישיון סוכן. היו סוכנים רבים שגם נאלצו להחזיר ללקוחות את עמלת התיווך שלהם כי פעלו בניגוד לחוק ללא רישיון", מספר פסטרנק.

הכל התחיל בגלל העין

פסטרנק נולד בבואנוס איירס שבארגנטינה בשנת 1956, למשפחה מצאצאי ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), מתלמידי הגר"א ומראשי היישוב היהודי האשכנזי בתוך חומות ירושלים, ויואל משה סלומון. בגיל 7 עלה עם משפחתו לישראל וכאן התגוררו בעיר לוד, שם היה למשפחת אביו עסק לשיווק ומכירה של משקאות קלים וחריפים. "בארגנטינה אבא היה בתפקיד בכיר בקהילה היהודית, מנהל הקואופרטיב היהודי להלוואות לחברי הקהילה וגם איש ביטוח. שם לא היה צורך לטפל בניירת כדי לשווק ביטוח. חברת הביטוח הייתה שולחת נציג ללקוח והוא היה מטפל בכל, ואילו הסוכן היה מקבל עמלה בגין הפניית הלקוחות. כך היה מקובל אז וזה מה שאבא עשה. כשהוא בא ארצה, הוא לא רצה לעבוד רק בעסקי המשקאות ולסחוב בקבוקים כל היום. אז סבי ז"ל הלך לבנק לאומי, שם היו חשבונות הבנק של המשפחה ואמר להם: 'יש לכם חברה שמתעסקת בביטוח בשם איחוד. תפתחו סניף בלוד'. ככה העסק החל", מספר פסטרנק.

אל תחום הביטוח הוא עצמו התגלגל די בחוסר מזל, בשל תקרית אלימה שחווה. "כשהייתי בן 5 בארגנטינה, אחי הגדול זרק לעברי חפץ ופגע לי קשות בעין ימין. כמעט איבדתי את הראייה בה. עברתי שני ניתוחים כדי להציל את הראייה אך מאז אותו הרגע, הוריי נאלצו להשגיח עליי בשבע עיניים כדי שחלילה אחי לא יפגע לי גם בעין השנייה וכדי שלא יקרה לי דבר. הרופאים אמרו להוריי שכל פגיעת ראש קלה עלולה לגרום לי נזק בלתי הפיך בעין ואף אבדן מוחלט של הראייה. לכן, כבר מגיל צעיר לקח אותי אביו עמו אל הלקוחות שלהם הוא מכר ביטוח בערבים ובלילות. וכך, כבר מגיל 8 שמעתי כל הזמן ביטוח-ביטוח-ביטוח. משהו מכל זה חלחל פנימה", הוא מספר.

לימים, כשילקה אביו בהתקף לב וייאלץ לצאת לחופשה למשך ארבעה חודשים, יעמוד לו גורלו של בנו שאול לצדו. "אבא חטף התקף לב בגיל 47. אני הייתי בן שש-עשרה וחצי, תלמיד בישיבה תיכונית. הוא נאלץ לעזוב את הסוכנות והיה חשש אמתי שהבנק יסגור אותה, מפני שהסניף היה מושבת ולא רווחי. התעורר הצורך במחליף. אבל אמא לא הבינה דבר בביטוח, אחותי לא הבינה דבר בביטוח וגם אחי לא הבין דבר בביטוח. רק אני הבנתי בביטוח בזכות כל השנים שהייתי נוסע עם אבא אל הלקוחות שלו", משחזר פסטרנק…