כתבה מגזינית: "יש לתמרץ מפלגות לשלב נשים בצמרת"

השרה לשוויון מגדרי וחברתי, גילה גמליאל, קוראת למעסיקים לאפשר לנשים להשלים פערי שכר בלי לפגוע בחיי המשפחה, ופונה לגברים להגביר את נוכחותם בניהול חיי המשפחה | על המאבק לשינוי מודל היופי: "כל אחת תדע שהיא יפה ומיוחדת ושיש עוד ילדות ונערות ונשים שדומות לה ולכולן מקום שווה בנראות הציבורית" | ראיון מיוחד לקראת יום האישה הבינ"ל 2018

"שנים רבות נשים נאבקות על מעמדן, מאבק שחולל שינויים כבירים, אך הדרך עוד ארוכה", אומרת השרה לשוויון חברתי ומגדרי, ח"כ גילה גמליאל, בראיון מיוחד למגזין עדיף לכבוד יום האישה הבינ"ל. "ראה את תעשיית ההייטק, שהתפתחה בעידן של מודעות לשוויון מגדרי, עם אוכלוסיית עובדים לכאורה ליברלית, והנה גם בהייטק יש פערי ייצוג ופערי שכר. יידרשו עוד כמה דורות עד שנצליח להכחיד את התפיסות הרואות בנשים כלא שוות. זה טמון בחינוך, ביצירת דגמי נראות וייצוג חדשים. זה נכון בתעסוקה, בפוליטיקה, במגזר הציבורי, בתקשורת וגם בכלכלה. אך חשוב שלצד הצבת היעדים נשמח גם על ההישגים. על הניהול הנשי בבנקאות, על נשיאת ביהמ"ש עליון בפעם השלישית, על נשים שכן מתמנות למנהלות בכירות, במגזר הציבורי ובעסקי. לנו, הנשים שהגיעו לתפקידי מפתח, יש אחריות להביא אתנו עוד נשים. המשרד לשוויון חברתי באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה מעודד נשים להגיע לעמדות מפתח ורותם נשים מובילות לפעול להגדלת השוויון המגדרי. אנחנו מיידעות על הזדמנויות שנפתחות, מלוות מועמדות בבחירות המוניציפליות שייערכו השנה, נאבקות על ייצוג הולם בדירקטוריונים ציבוריים. אנחנו בכל מקום שבו אפשר לסייע לנשים להגיע לעמדת מפתח".

לצד המיעוט הכמותי של נשים בתפקידי ניהול ובתפקידים בכירים, גם השכר הממוצע שלהן נמוך משמעותית מזה של הגברים והדבר בולט גם באותן משרות ממש. לדברי השרה גמליאל, משרדה פועל לגיבוש תכנית לצמצום פערי השכר בין גברים לנשים.

"יש הרבה תירוצים לשאלת פערי השכר – שוני בשעות העבודה, קושי בצבירת שעות נוספות ועוד. אבל אם רוצים באמת שוויון שכר צריך לחתור לשוויון שכר. זה לא יקרה מעצמו. צריך לאפשר לנשים להשלים פערים מבלי לפגוע בזמן המשפחה, צריך לאפשר לגברים להיות יותר נוכחים בחיי הבית ובכך להותיר לנשים את הפניות הנדרשת לעבודה, וכן לתמרץ מעסיקים לשלם שכר שוויוני. יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה אנחנו מגבשות תכנית לצמצום פערי השכר, ובכוונתנו לרתום לכך את המעסיקים וההסתדרות ויחד לבנות מודל שיאפשר מעקב ובקרה אחר צמצום הפערים שעומדים כרגע על 30%. במסגרת זו, הובלתי בשנה החולפת פיילוט להכרה בשעות עבודה מהבית בתפקידים שמאפשרים זאת במגזר הציבורי במטרה לאפשר גם לנשים לצבור שעות נוספות. בימים אלו, אנו מנתחים את תוצאות הפיילוט, ונסיק מסקנות".

שולש התקציב לשוויון מגדרי

לדברי השרה גמליאל, הפן החשוב ביותר במאבק לשוויון מגדרי הוא החינוך. בעניין זה, היא מסבירה, החינוך מתחיל כבר בגיל הרך. משרדה, היא אומרת, פועל במישורים נוספים לקידום השוויון המגדרי בישראל.

"אנחנו מציבות בחזית הפעילות את המטרות האסטרטגיות, אבל עובדות ביום-יום על כל האספקטים החשובים, החל מחינוך לשוויון מגדרי כבר מגילאי הגן, עבור לשינוי מודל היופי והנראות כדי שלכל אחת, כל ילדה וכל נערה, לא משנה מה צבע העור שלה או מה מידת הבגדים או אם השיער שלה חלק או מתולתל – כל אחת תדע שהיא יפה ומיוחדת ושיש עוד ילדות ונערות ונשים שדומות לה ולכולן מקום שווה בנראות הציבורית. אנחנו נאבקות למען האימהות היחידניות, כולל בקהילה הלהט"בית, הקמנו את הוועדה הלאומית למיגור ההטרדות המיניות שבה חברים מנכ"לי משרדי ממשלה, נציגות צה"ל והמשטרה, ונוסף על כך, הקמנו ועדה בין משרדית עם משרד המשפטים כדי לבחון מחדש את החוק למניעת הטרדה מינית. אנחנו פועלות ברשויות המקומיות כדי לתת מענה נקודתי לכל גווני החברה הישראלית. הכפלנו ושילשנו את התקציב שמיועד לשוויון מגדרי כי באמת יש לפנינו הרבה משימות. בנוסף, יישמנו את מסקנות דו"ח שטאובר והובלנו את התקציב המגדרי, כשלמעשה הפכנו את השוויון המגדרי לפקטור בתהליכי התקצוב במשרדי הממשלה, וזאת על ידי שיקוף המצב, כואב ככל שיהיה. וזה רק על קצה המזלג", היא אומרת.

רשימות למועצה ששליש מהנבחרים שלהן יהיו נשים יקבלו יותר מימון מהמדינה

בממשלת ישראל מכהנות רק 4 נשים כשרות. במפלגת השלטון, הליכוד, מכהנות 2 שרות מתוך 15. גם בכנסת נציגות הנשים מועטה מאוד – רק כרבע מהח"כים הן ח"כיות. האם זהו מצב תקין ובריא לדמוקרטיה? כיצד יש לפעול לשנותו? האם העולם הפוליטי הוא עולם מנוכר לנשים?

"אני זוכרת את ההתמודדות הראשונה שלי לתפקיד ציבורי, כיושבת ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון וכיושבת ראש הראשונה והיחידה של התאחדות הסטודנטים הארצית. הרגשתי אז כמה מאתגר המסע הפוליטי לנשים. אנחנו עושות הרבה מאמצים כדי ליצור שינוי. כבר באוקטובר הקרוב, לראשונה בישראל, רשימות למועצה ששליש מהנבחרים שלהן יהיו נשים יקבלו יותר מימון מהמדינה. אנחנו מלוות מקרוב לא מעט מועמדות ומעודדות יותר נשים לעמוד בראש רשימות, להתמודד לראשות רשויות מקומיות ולהשתלב במערכת הפוליטית. אני מאמינה שצריך להתאים את החוק הזה גם לבחירות הארציות. לתמרץ את המפלגות לשלב נשים בצמרת".

בפן האישי: כיצד את משלבת חיי משפחה וחיים פוליטיים? מהו סדר היום שלך?

"כשליחת ציבור כבר שני עשורים סדר היום שלי מאוד עמוס. הבנתי שכדי לשמור על איזון בין הבית לבין הקריירה, עליי לתת דגש על איכות הזמן ולא על כמותו. כך אני מקפידה בכל בוקר להיות עם בנותיי ולהסיע אותן לבית הספר. פעמיים בשבוע אני עושה 'פאוזה' מהעבודה, אוספת אותן מהמסגרות ומבלה איתן אם במטלות לימודיות ואם בזמן של אם ובנותיה. לאחר מכן, חוזרת לעבודה. הפאוזות האלה תורמות לי כאדם משפחתי אך גם לשליחותי הציבורית. כך נוהג גם חובב, אישי, שבעצמו מתחזק קריירה עמוסה. בשבתות, לשמחתי אני שומרת שבת, אז יש  לנו 25 שעות קודש משפחתי".

לסיום, איזה מסר את מבקשת להעביר לנשים ולנערות על העתיד הצפוי להן בחברה ובמדינה?

"אני רוצה להגיד לכל הנערות בישראל שמונחת על כתפיהן אחריות כבדה להיות הדור הראשון של שוויון מגדרי אמיתי. זה אומר לא פעם שיהיה עליהן לנהוג אחרת ממה שנהגו הדורות שלפניהן, לאתגר את עצמן ולפעמים את הסביבה, להעז, לחלום ולהגשים את החלומות שלהן. אנחנו, בני הדור שלי, נעשה כל מה שאנחנו יכולות כדי לאפשר להן מצע טוב ליצירת שינוי, אבל את כברת הדרך שנותרה הן יצטרכו לצעוד. וזה יהיה מסע מורכב אבל משתלם. כי הילדות שלהן יגדלו בעולם שבו שוויון מגדרי הוא תפיסת עולם מקובלת על כולם. אין מקום ואין הצדקה לשום סוג של הדרת נשים ובמאבק לשוויון אנחנו ננצח".