רווק מיוסר ובודד מלמד איך שוטפים רצפה בלי להחליק ולשבור רגל; רווקה תל אביבית חובבת חתולים מלמדת איך מעסים חתול לעינוג מושלם; זוג צעירים מאוהבים עד לב שמים מלמדים איך עושים 'ליפסינג' ואיך רוקדים ריקוד עולץ; ומדריך קרב מגע, מומחה לתורות לחימה, מעניק שיעורים ועקרונות בהגנה עצמית…
אלה הם רק כמה מן הטיפוסים הצבעוניים המאכלסים את המופע החדש של "הקבוצה החיפאית" "איך לקום מכסא", שכתבה וביימה רוני ברודצקי.
ובעוד אנו צופים בקטעי ההדרכה, נחשפים למול עינינו אט-אט הסדקים שמתגלים במסכה המחויכת שהדמויות עוטות על פניהן, נחשפים המשברים, מתגלים הכעסים, נשקפים הפחדים, מתגלה העצב, זועקת הבדידות.
זו איננה הצגה שגרתית. אין כאן עלילה ואין כאן גם סיפור. המופע מכיל רצף של "סרטוני הדרכה" בסגנון "עשה זאת בעצמך" הגודשים ברבבותיהם את רשת שיתוף הסרטים "יוטיוב" וזוכים לפופולריות עצומה עד שהפכו כבר לתופעה חברתית ותרבותית של ממש. בעידן הרשתות החברתיות, החיים הפכו כבר מזמן למציאות מדומה. האהבה נמדדת בכמות ה"לייקים" שכל אחד גורף, ובמספר הצפיות שלו הוא זוכה.
ובעת המעבר מ"סרטון" ל"סרטון" וממציג למציג, משתקפת לה דמותו של "הצופה" המיוסר, המביט בתסכול הולך וגובר ב"תיאטרון הסלפי" שרק גדל וגדל ולעולם אינו נגמר, ותוהה בינו לבין עצמו: היכן הוא קולו של היחיד?
ובצרצור חרישי כשל ג'ימיני הצרצר, הוא מבקש לעצמו מפלט מן הדידקטיקה המכנית המשוכפלת העוטפת אותו עד לכדי מחנק או איזו עצמיות יציבה שיוכל להניח בה בבטחה את כל ישותו בטרם יהפוך גם הוא לבורג ברובוטיות של הבנאליה, וייבלע אל בין דפיו האינסופיים של ספר "הוראות ההפעלה".
זהו המופע הראשון של ההרכב החדש של "החיפאית", קבוצת תיאטרון צעירה שנוסדה בשנת 2010 במטרה להצמיח בעיר חיפה ובתיאטרון העירוני קבוצה יוצרת, המשתלבת בסביבה ובקהילה ומייצרת בהן תשתית תעסוקתית ויצירתית ליוצרים ושחקנים בעיר ובארץ.
בין הצלחותיה של "החיפאית" בהרכביה הקודמים אפשר למנות את "הרפתקאות חמור שכולו תכלת", "ליל העשרים" ו"אקווריום".
למנהלת ההרכב החדש של "החיפאית" מונתה היוצרת והבמאית רוני ברודצקי, אשר כתבה וביימה גם את "איך לקום מכסא".